"משלחת הצלה שלישית ואחרונה נשלחה. הנשמות המיוחדות האלה היו האמיצות מכולן- נשמותיהם של הלוחמים השלווים- משום שהן ידעו כי לא יחזרו:הן ידעו כי נפל בגורלן לחיות בגוף של בן תמותה- לסבול,לאבד אנשים אהובים, לחיות בכאב ופחד,עד שנשמותיהן תשתחררנה. הן ירדו לכאן בהתנדבות והן באו להזכיר לכול האחרים מי הן.
יש בינהן נגרים,רופאים,אמנים,אתלטים,
מוסיקאים ואחרים - גאונים ומטורפים, פושעים וקדושים. מרביתם שכחו את משימתם, אך בלבם ובזיכרונם של אלה שנועדו להתעורר אל מורשתם כמשרתי האנושות וכמעוררים אחרים, בוערת עדיין הגחלת. מצילים אלה אינם נשמות "טובות יותר" , אלא אם כן האהבה הופכת אותם לכאלה. הם עשויים ללכת לאיבוד, או להימצא. אך הם מתעוררים, עכשיו. מאות אלפי נשמות על כדור הארץ- הופכות למשפחה הרוחנית."
מתוך הספר מסעו המקודש של הלוחם השליו, מאת דן מילמן. עמוד 192